לו אני הייתי ראש ממשלה המנהל שיחות שלום, הייתי אומר לעמיתי הפלשתינאי כך:
אנחנו שני עמים החולקים ארץ אחת, ושנינו סובלים מטראומה קשה. העם היהודי מאמין, כמו קרבן להתעללות, שכולם באים להורגו, שעומדים עלינו לכלותינו. העולם לנו סיבות טובות להאמין בזאת. העם הפלסטינאי מאמין, כמו מי שסובל את נחת זרועו של בריון בית-הספר, שהבריון ימשיך לפגוע עד שמישהו יעצור אותו. נתנו לכם סיבות טובות להאמין בכך.
שנינו חולים, ושנינו זקוקים לטיפול. כל פסיכולוג יודע שטיפול דורש זמן ומטפלים מיומנים. חשוב מאוד להרחיק את הקרבן מהמתעלל, ולהקיף את המטופל בסביבה תומכת. אסור לאפשר עוד טראומה. אבל איך אפשר לעשות את זה אצלנו? איך נרפא את עצמנו?
מכיון שאי אפשר להפריד בינינו, אנו חייבים להרפא ביחד. השלב הראשון הוא להיות ריאליים: זה אפשרי, אבל זה קשה וממושך. צריך להפסיק לחלום על שלום ואהבה מהיום למחר, אבל אפשר לחלום על ירידה באלימות ועליה באמון ההדדי. בלי אמון, ובלי אמונה בתהליך, קשה להמשיך.
כשיש אמון, אפשר לפרש חריגה מהסכם כארוע מיוחד: חייל מתעלל במחסום, פיגוע ירי, יתפרשו ע"י עם חולה כחיזוק לאמונה הבסיסית שהכל רע. עם בריא יבין שפעולה כזאת נעשית ע"י אויבי השלום, ובהם יש להלחם עד חורמה. לשם כך שני הצדדים צריכים לפעול נגד אויבי השלום: החייל המתעלל יועמד לדין ויוענש. המחבלים ירדפו, ויענשו – באופן ברור, קבל אומות העולם. ללא שקרים. ללא ספינים. ללא רמאויות קטנות.
ככל שנתרגל משני הצדדים לנהוג באנושיות ובכבוד זה לזה, התהליך יהיה יותר קל. ככל שנתרגל לעשות ולומר אמת, כולם יראו בברור שהדרך מובילה לאט אך בבטחה לרגיעה ולשלום.
הנה כמה דברים שיפגעו בתהליך, ועדיף שלא יקרו: נאום גזעני ומשולהב של שר; תכנית לימודים, בנית כביש שמפלה בין אוכלוסיות. עקירת עצים. בניה בלתי חוקית. עצימת עין לעוולות. דלת מסתובבת בבתי הכלא. תכנית לימודים גזענית. כל אלה הורסים את תהליך השלום, ועלינו להגיב עליהם בחומרה.
ואסיים בבקשה מאומות העולם: בכל פעם שאתם בוחרים צד, אתם הורסים את הסיכוי לשלום. אתם המטפלים שלנו, ועליכם להיות תומכים והוגנים. כל גילוי של אנטישמיות או אנטי-איסלמיות, כל השוואה של ישראל או החמאס לנאצים מחזקים את הטראומה. אין דבר מפחיד מאשר להניח את כלי נשקך כשאויבך עדיין עומד, ולכן אנו צריכים לדעת שמישהו יגן עלינו, שהטראומה לא תקרה שנית.
(טוב, צריך כותב נאומים פחות עילג ממני, אבל זה הכל בעקרון)
